רב העדה הספרדית וחבר לשכת הרבנות (תשי"ב -תשל"ג)
הרה"ג ר' יחזקאל זצ"ל,נולד בפרס לאביו הרה"ג ר' מאיר הכהן זצ"ל,בשנת תרע"ד.
בהיותו כבן ארבע שנים,נתייתם מאביו,ובגיל שבע עלה ארצה עם אימו המנוחה מרת טוטי שרה ז"ל ושלושת אחיו.
המשפחה התיישבה בירושליים,ור' יחזקאל הוכנס לבית המדרש היסודי-"דורש ציון",שאותו סיים בהצטיינות.
עם סיום לימודיו בבית המדרש הנזכר,למד ר' יחזקאל בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושליים,ולאחר מכן נכנס לישיבה הגדולה "פורת יוסף",שבחן חומות ירושליים. כאן ספג תורה,מפי מאורי הדור וביניהם:הרה"ג הראשל"צ ר' יעקב מאיר,הרה"ג עובדיה הדיא וגדולי תורה אחרים.
ר' יחזקאל השתלם בכל חדרי התורה,כמנהג וכדרך רבני הספרדים דאז. והיו נהירים לו שבילי הפשט,הדרש,הרמז והסוד.וכן היה בקי בגפ"ת ובתורה שבע"פ לענפיה.פרט לכך,השתלם גם במלאכת הקודש-מילה,וקיבל תעודת מוהל מוסמך.רבנו היה גם בעל ידע מעשי,במלאכת שו"ב עופות ובהמות.עוד בהיותו עול בימים,קיבל הסמכה לרב מהרה"ג עובדיה הדיא זצ"ל,בתעודת הוראה :יורה-יורה,ידין-ידין,שאושרה ע"י ביהד"צ של הספרדים בירושליים.
את סמיכתו לשו"ב,קיבל מהרה"ג ר' מרדכי מיוחס זצ"ל,באישור ביהד"צ הנ"ל,ומכב' הרה"ג הראשל"צ ר' יעקב מאיר זצוק"ל.
רבנו יצק מים ע"י הסבא קדישא,הנודע בשערים,הגדול בענקים,הגרש"א אלפאנדארי זצלה"ה, והיה מבאי ביתו הקרובים ומן הבודדים שנשאו חן וחסד בעיניו,וערכו עמו את סדר הפסח מידי שנה.
רבינו היה גם ממקורביו של הרה"ג מעוז ומגדול כמוהר"ר נסים אלישר זצ"ל.
ר' יחזקאל היה אף ממקורביו,מיודעיו ומבאי ביתו של הרה"ג הראשל"צ כמוהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל זצוק"ל,והורה בישיבתו "שערי ציון" בירושלים,במשך שמונה שנים תמימות,ואף נשא ונתן עמו בהלכה ובשו"ת.
רבנו היה בכתובים,גם עם האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון,הרבי מלובביץ' שליט"א,מניו יורק של ארה"ב.
במשך רבות בשנים,היה רבנו ממרביצי התורה בירושלים,ודמות מוכרת בנחלאות,בשכונת הפרסים,ובעיר העתיקה.ר' יחזקאל הכהן היה רב ומגיד שיעור בבתי כנסת רבים בירושלים,והעמיד תלמידים הרבה,המשמשים בקודש ברחבי הארץ.
רבנו ייסד בירושלים לראשונה,את חברת התהילים "בני-עמי" לאמירת תהילים בשבתות,בבתי כנסת רבים בירושלים.
בשנת תשי"ב,מונה ר' יחזקאל כרב לעדת הספרדים וחבר הרבנות הראשית בעיר רחובות.
מינויו זה ניתן לו ע"י הרבנות הראשית לישראל,בנשיאותם,בחתימתם ובאישורם של הרבנים הראשיים לארצנו,הלא הם:הרה"ג מהרי"א הרצוג זצ"ל,והרה"ג בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל.
מינוי זה נתקבל על ידו,לאחר הפצרות מרובות של הראשל"צ בן ציון מאיר חי עוזיאל,שכן רבינו היה רחוק מן הרשמיות ומן השררה,והעדיף על פניהן הרבצת התורה ברבים כאחד העם.
בראשית שנת תשי"ט,נתמנה לרב העיר רחובות,ע"י הרבנות הראשית לישראל,ובאישור הרבנים הראשיים,הרה"ג מהרי"א הרצוג והרה"ג הראשל"צ יצחק נסים זצ"ל.ובתחילת שנת תש"ך,נכנס מינויו כרב העיר רחובות בתוקף רשמי,גם ע"י שר הדתות הרה"ג י.מ. טולידאנו זצ"ל.במשך שנות כהונותו כרב העיר,שימש רבינו לעיתים,גם כדיין בביה"ד הרבני ברחובות.
עד מהרה התחבב רבנו,על ציבור העיר רחובות,שהכירוהו כרב נעים הליכות,גדול בתורה,בחכמה ובעצה,ועל הכל כמופלג בענווה.
רבינו היה מעורה היטב בחייה הדתיים והתורניים של העיר רחובות,והוא עשה רבות להאדרת התורה בה,ולחנוך הציבור במורשת ישראל סבא,אף כאן העמיד תלמידים הרבה,הגיד שיעורים בבתי כנסת ובבתי מדרשות,ושמו הלך לפניו כבקי בכל חדרי התורה.עד מהרה הלך שמעו דרומה,ונהרו אליו רבים מיושבי הדרום,לשמוע תורה,עצה והדרכה מפיו.
רבנו לא היה מאלה היושבים על כיסאם,אלא ירד אל העם,והיה ער לבעיותיו ולצרכיו,ועשה כל שלאל ידו למלא צרכים אלה.עממיותו שבתה את הלב,סבר פניו,חיוכו,וקולו הרגוע קרבו לבבות,ואכן רבים השיב רבנו מעוון.כוחו של רבנו היה גדול בנגלה כבנסתר.הוא היה מיודעי הח"ן המעטים שנשארו בדורנו.כשבועיים לפני הקראו לישיבה של מעלה,מונה כראש ישיבת המקובלים "בית-אל" בירושלים.כשנודע לו דבר המינוי,שאל בהשתאות: " אני? מי ומה אנוכי שאכהן במשרה רמה זו? " אכן עניו גדול היה רבנו.כל ימיו ראה עצמו חסר עדיין,אע"פ שהיה מוכתר בכליל השלמות.בתורת הח"ן,ניתן לומר שרבנו היה משיירי כנסת הגדולה.
לסיום נאמר,אכן חסר העולם עם הסתלקותו של איש צדיק,תמים,חסיד וישר זה,שכל ימיו עברו עליו בקדושה ובטהרה,בעבודת האל לשמה מאהבה ושמחת לבב.אף נשמתו עלתה לישיבה של מעלה ביום ג' כסלו תשל"ד בקדושה ובטהרה,לאחר שטבל במקווה ישראל ועלה ונסתפג.עליו אמר ר' יהודה:"אשרי מי שעמלו בתורה,גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם",ועליו אמר שלמה בחכמתו: "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הולדו". חבל על דאבדין ולא משתכחין. ת.נ.צ.ב.ה.
