תשעה באב

רקע

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, המציין את חורבן בתי המקדש – חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. התענית חלה ביום ט' באב, והיא מהווה את שיא האבלות של תקופת ימי בין המצרים. במקרה שט' באב חל בשבת, התענית נדחית לי' באב.

זהו הצום העיקרי לזכר החורבן, והוא מציין את היום שבו חרבו ירושלים ושני בתי המקדש.

לפי המסורת יום זה היה מוּעד לפורענויות ליהודים מאז ומתמיד, ואירעו בו חמישה אסונות היסטוריים:

  •  נגזר על דור המדבר כי לא יכנסו לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים
  • חורבן שני בתי המקדש
  • כיבוש העיר ביתר בידי הרומאים – אירוע שסימל את כישלונו של מרד בר כוכבא

הלכות

.

תשעה באב – הלכות

דיני סעודה מפסקת:

א. אסור לאכול בשר, כולל בשר עוף ודגים, ולשתות יין, ב"סעודה המפסקת" (=הסעודה האחרונה שלפני הצום). אבל מותר לאכול סרדינים, דג מלוח, ונקניק פרווה בסעודה זו.

 

ב. אין לאכול יותר מתבשיל אחד ב"סעודה המפסקת". ונהגו לאכול ביצים או עדשים, שזה מאכל אבלים, אבל אסור לאכול את שניהם. וכדי שלא יישאר רעב במשך הצום, יש לאכול סעודה טובה כשעתיים לפני הסעודה המפסקת. ולא יאכל יותר מדאי עד שהאכילה בסעודה המפסקת תהא אכילה גסה. (מ"ב, תקנב, כב).

 

ג. נהגו לשבת על הארץ בזמן אכילת סעודה המפסקת

 

 

איסור אכילה ושתייה

א. תשעה באב אסור באכילה ושתייה. ואפילו מעוברות ומניקות מתענות. ויש להקל למעוברת שהיא חולנית, וכן ליולדת בתוך 30 יום מזמן הלידה.ב. חולה שאין בו סכנה, (=שנפל למשכב, או שיש לו כאבים בכל גופו) – פטור מהתענית. ואין צריך לומר בחולה שיש חשש שיבוא לידי סכנה באם יצום. אבל מי שרק חש כאב בראשו וכדומה – חייב להתענות.ג. כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה. וכל האוכל ושותה בתשעה באב – לא יזכה לראות בשמחתה.

 

 

האסור והמותר בתשעה באב

א. אסור להתרחץ בתשעה באב, אפילו במים קרים. ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. ומי שידיו מלוכלכות, או שיש לו הפרשה בעין בקומו משינתו – מותר לשטוף הלכלוך במים.

 

 

ב. בנטילת ידיים בבוקר, וכן ביציאה מהשירותים, יש ליטול הידיים עד מקום חיבור האצבעות לכף היד בלבד. אבל חולים הנוטלים ידיהם לפני הסעודה, וכן כוהנים הנוטלים ידיהם לפני "ברכת כוהנים", נוטלים כרגיל עד סוף פרק הזרוע.

 

ג. אסור לסוך גופו בשמן, ואפילו רק מקצת גופו. וכל סוגי הקרם על בסיס שמן בכלל האיסור. אבל מותר למרוח משחה לרפואה.

 

ד. אסור לנעול נעליים או סנדלים מעור. אבל מותר לנעול נעליים העשויים משאר חומרים, כמו נעלי קרוקס וכדומה.

 

ה. אסור ללמוד תורה, כיון שלימוד תורה מביא לידי שמחה. אבל מותר ללמוד דברים עצובים, כגון: מגילת ומדרש איכה, הלכות אבלות, וכדומה. ויש להתיר לקרוא תהילים, לאדם שאינו יודע ללמוד דבר מלבד קריאת התהילים.

 

ו. נהגו שלא לעשות מלאכה ביום תשעה באב, אך יש להתיר מלאכה בליל תשעה באב. ואסור למכור ולקנות בת"ב מלבד דברי מאכל בלבד.

 

ז. אסור לומר "שלום" לחבר, כמו בני אדם אבלים ומנודים. ואם חברו הקדים לו שלום, יענה לו בשפה רפה ובכובד ראש (=ברצינות). ומצד הדין מותר לומר "בוקר טוב" לחבר, וטוב להחמיר בזה.

 

ח. אסור לטייל בתשעה באב, שלא יבוא לידי קלות ראש.

 

ט. יושבים על הארץ בליל תשעה באב וביום תשעה באב עד שעת המנחה (שעה 13:15). אלא שיש לתת בגד מתחתיו שיפריד בינו לבין הקרקע. ומותר לשבת על כרית וכדומה שאינו גבוה טפח (8 ס"מ). ומי שחלש יכול להקל ולשבת על שרפרף וכדומה שאינו גבוה 24 ס"מ.

 

י. כל הדברים האסורים בתשעה באב אסורים מתחילת ליל תשעה באב עד לסוף היום, ואין להקל בהם כלל באמצע היום. ונשים שנהגו לשטוף הבית בשעות אחרי הצהרים, אם מוכנות לבטל מנהגן – תבוא עליהן ברכה. ואם מתעקשות להמשיך במנהגן – אין לגעור בהן, כי עושות כן לחזק האמונה בליבם בביאת הגאולה בקרוב, אמן

דילוג לתוכן