פרשת בהר

הַסִּפּוּר הַזֶּה אֵרַע לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה. לִפְנֵי בֵּית-הַדִּין בִּירוּשָׁלַיִם הִתְיַצְּבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְדִין-תּוֹרָה. הַתּוֹבֵעַ הֵחֵל לְהַרְצוֹת אֶת טַעֲנוֹתָיו לִפְנֵי הַדַּיָּנִים: "קָנִיתִי מֵאִישׁ זֶה, הָעוֹמֵד כָּאן לְצִדִּי, שְׁנֵי בָּתִּים. הָאֶחָד נִמְצָא בְּתוֹךְ חוֹמוֹת הָעִיר, וְהַשֵּׁנִי בְּאַחַת מִשְּׁכוּנוֹתֶיהָ הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת. עַתָּה טוֹעֵן פִּתְאוֹם הַמּוֹכֵר, כִּי מָכַר לִי רַק אֶת הַבַּיִת שֶׁבֵּין הַחוֹמוֹת וְהוּא מַכְחִישׁ בְּרֹב חֻצְפָּתוֹ כִּי מָכַר גַּם אֶת הַבַּיִת שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת".

"הַאִם יֵשׁ בְּיָדְךָ שְׁטַר מְכִירָה?", שְׁאָלוֹ אַב בֵּית-הַדִּין. הַטּוֹעֵן שָׁלַח יָד לְכִיס מְעִילוֹ וְשָׁלַף מִשָּׁם דַּף נְיָר כָּתוּב וְחָתוּם. נָטַל הַדַּיָּן אֶת הַדַּף בְּיָדוֹ וּבְחָנוֹ הֵיטֵב, וְאָמְנָם, זֶה הָיָה שְׁטַר מְכִירָה שֶׁנִּכְתַּב וְנֶחְתַּם, לִכְאוֹרָה, כַּדָּת וְכַדִּין.

"אֱמֹר אֵפוֹא אַתָּה, מָה בְּפִיךָ", פָּנָה הַדַּיָּן אֶל הַמּוֹכֵר. זֶה אִשֵּׁר רַק אֶת מַחֲצִית הַכָּתוּב בַּשְּׁטָר וְכָפַר בַּמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת, כְּלוֹמַר, בִּמְכִירַת הַבַּיִת שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת. "בְּהֵן-צִדְקִי, כְּבוֹד הָרַבָּנִים", טָעַן הַנִּתְבָּע בְּלַהַט, "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כֵּיצַד הִשְׁתַּרְבֵּב בַּיִת זֶה שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת אֶל תּוֹךְ שְׁטַר הַמְּכִירָה. מֵעוֹלָם לֹא מְכַרְתִּיו וְהַדָּבָר אַף לֹא עָלָה מֵעוֹלָם עַל דַּעְתִּי".

נֹכַח הַכְחָשָׁתוֹ הַנִּמְרֶצֶת שֶׁל הַמּוֹכֵר הִתְקַשָּׁה אַב בֵּית-הַדִּין לְהַכְרִיעַ בַּדִּין. מִצַּד אֶחָד, הָרְאָיוֹת תָּמְכוּ בְּעֶמְדַּת הַתּוֹבֵעַ, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי, הִתְרַשֵּׁם מִכֵּנוּת דְּבָרָיו שֶׁל הַנִּתְבָּע, הַטּוֹעֵן שֶׁלֹּא מָכַר מֵעוֹלָם אֶת הַבַּיִת הַנּוֹסָף.

לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת קְצָרָה עִם חֲבֵרָיו הַדַּיָּנִים, הִזְמִין הָרַב אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים לְהִתְלַוּוֹת אֲלֵיהֶם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סָלַנְט. רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם נוֹדַע בְּפִקְּחוּתוֹ הָרַבָּה וּבְחוּשָׁיו הַמְּחֻדָּדִים. קָשֶׁה מְאוֹד הָיָה לְרַמּוֹתוֹ. הוּא יָדַע לְהַבִּיט בִּפְנֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים, לִשְׁאֹל אוֹתָם אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנְּכוֹנוֹת וּלְהַגִּיעַ בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְחֵקֶר הָאֱמֶת. אַב בֵּית-הַדִּין הָיָה מְשֻׁכְנָע כִּי גַּם בְּמִקְרֶה זֶה יוֹצִיא הַגָּאוֹן אֶת הָאֱמֶת לָאוֹר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה חַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל מָלֵא תַּלְמִידִים, שֶׁיָּשְׁבוּ לְפָנָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו תּוֹרָה. כְּשֶׁהוֹפִיעוּ בְּבֵיתוֹ הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים, חַבְרֵי בֵּית-הַדִּין, קָם רַבִּי שְׁמוּאֵל לִקְרָאתָם וְקִבְּלָם בְּכָבוֹד רַב. בְּתוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת כְּבָר הָיָה עָרוּךְ וּמוּכָן לִשְׁמֹעַ אֶת טַעֲנוֹת הַצְּדָדִים.

הַתּוֹבֵעַ שָׁב וְהִרְצָה אֶת דְּבָרָיו וְגַם הַנִּתְבָּע חָזַר עַל קַו הֲגָנָתוֹ הַקָּלוּשׁ. זֶה אוֹמֵר: "קָנִיתִי אֶת שְׁתֵּי הַדִּירוֹת", וּמִסְתַּיֵּעַ בִּשְׁטַר מְכִירָה כָּתוּב וְחָתוּם, וְזֶה מֵשִׁיב: "לֹא, מָכַרְתִּי לְךָ רַק בַּיִת אֶחָד, זֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת", וְאֵין לוֹ מַעֲנֶה עַל הַשְּׁטָר הֶחָתוּם עַל-יָדוֹ.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הֵסִיר רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶת עֵינָיו לְרֶגַע מֵהַצְּדָדִים הַטּוֹעֲנִים. לְאַחַר מִכֵּן בִּקֵּשׁ לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת שְׁטַר הַמְּכִירָה. בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת הִבִּיט רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּשְּׁטָר, תּוֹךְ שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אוֹתוֹ מִצַּד אֶל צַד וּמִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּעִיּוּן רַב, כְּאִלּוּ הָיָה חוֹקֵר בְּמַעְבָּדָה. בַּחֶדֶר שָׂרְרָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת, בְּעוֹד הַדַּיָּנִים וְהַתַּלְמִידִים עוֹקְבִים בְּעִיּוּן אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל וּמְצַפִּים בְּקֹצֶר-רוּחַ לְמוֹצָא פִּיו.

פִּתְאוֹם הִתְנַעֵר רַבִּי שְׁמוּאֵל מֵהִרְהוּרָיו וּבְקוֹל רוֹעֵם פָּנָה לְעֵבֶר הַתּוֹבֵעַ: "רָשָׁע! הוֹדֵה מִיָּד עַל הָאֱמֶת. אַתָּה זִיַּפְתָּ אֶת הַשְּׁטָר. אֶת חֶלְקוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכָּתוּב בּוֹ הוֹסַפְתָּ לְבַדְּךָ, בִּרְצוֹתְךָ לִזְכּוֹת בִּרְכוּשׁ שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְךָ!".

דְּבָרָיו הַתַּקִּיפִים שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הִבְהִילוּ אֶת הַתּוֹבֵעַ וְהוּא פָּרַץ בִּבְכִי כְּתִינוֹק. "אֱמֶת וְיַצִּיב, רַבִּי", הִתְיַפֵּחַ. "רוּחַ-שְׁטוּת נִכְנְסָה בִּי וַאֲנִי הִתְפַּתֵּיתִי כְּטִפֵּשׁ. אָכֵן, זִיַּפְתִּי חֵלֶק מִשְׁטַר הַמְּכִירָה. אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמְחִילָה"…

הַבָּעַת תַּדְהֵמָה עָלְתָה עַל פְּנֵי הַנּוֹכְחִים. לְצַד הַפְתָּעָתָם מִן הַהִתְפַּתְּחוּת הַבִּלְתִּי-צְפוּיָה שֶׁאֵרְעָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, תָּמְהוּ הַכֹּל מִנַּיִן יָכֹל הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל לָדַעַת כִּי הַשְּׁטָר מְזֻיָּף.

הִבְחִין רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּאוֹתוֹת הַתִּמָּהוֹן שֶׁעַל פְּנֵי הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר, וּשְׁבִיב שֶׁל חִיּוּךְ עָלָה עַל שְׂפָתָיו. בִּשְׁתֵּי יָדָיו הָרִים אֶת שְׁטַר הַמְּכִירָה כְּלַפֵּי מַעְלָה, לְעֵבֶר הָאוֹר.

"אֵינְכֶם מְבִינִים אֵיךְ יָדַעְתִּי כִּי הַשְּׁטָר מְזֻיָּף הוּא? וּבְכֵן, הָאֱמֶת הִיא שֶׁמִּצַּד הָעֻבְדּוֹת הַיְּבֵשׁוֹת לֹא הָיְתָה לִי כָּל רְאָיָה לְכָךְ. תֹּאמְרוּ, נָבִיא אָנֹכִי? לֹא מִנֵּיהּ וְלֹא מִקְצָתֵיהּ!

"כְּבָר לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה, שֶׁ'נִּכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת'. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרָיו הַפְּשׁוּטִים וְהַכֵּנִים שֶׁל הַמּוֹכֵר, חַשְׁתִּי כִּי הַצֶּדֶק עִמּוֹ. אֲבָל הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא, וְכָל עוֹד מֻנָּח לְפָנַי שְׁטָר שֶׁהַנִּתְבָּע מְאַשֵּׁר אֶת חֶלְקוֹ וּמְקַיֵּם אֶת חֲתִימָתוֹ, הַדִּין לְצִדּוֹ שֶׁל הַתּוֹבֵעַ".

רַבִּי שְׁמוּאֵל הִגְבִּיהַּ עוֹד מְעַט אֶת הַשְּׁטָר וְקֵרְבוֹ לִמְקוֹר הָאוֹר. הוּא הִזְמִין אֶת הַנּוֹכְחִים לְהִצְטוֹפֵף וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו. "הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת הַקֵּפֶל הֶעָדִין הַזֶּה, הַחוֹצֶה אֶת הַדַּף בִּשְׁלִישׁוֹ הָעֶלְיוֹן, בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מִסְתַּיְּמוֹת הַשּׁוּרוֹת הַמְּתָאֲרוֹת אֶת הַנֶּכֶס שֶׁמִּחוּץ לַחוֹמוֹת, וּמַתְחִיל תֵּאוּרוֹ שֶׁל הַנֶּכֶס שֶׁבְּתוֹךְ הַחוֹמוֹת. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת הַמְּכִירָה, קִפֵּל הַקּוֹנֶה אֶת הַדַּף לִשְׁנַיִם, מִבְּלִי שֶׁהַמּוֹכֵר הִבְחִין בְּכָךְ. לְאַחַר שֶׁנִּפְרְדוּ לְדַרְכָּם, שָׁטַח הַקּוֹנֶה אֶת הַדַּף וּ'מָכַר' לְעַצְמוֹ אֶת הַבַּיִת הַנּוֹסָף. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁמִּצַּד אֶחָד אִשֵּׁר הַמּוֹכֵר אֶת הַשְּׁטָר וְהַחֲתִימָה, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין מִנַּיִן צָצָה לָהּ לְפֶתַע הַמְּכִירָה הַנּוֹסֶפֶת"…

הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר לֹא הִצְלִיחוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הִתְפַּעֲלוּתָם מֵחָכְמַת רַבָּם וּמֵעֵינֵי הַנֵּץ שֶׁלּוֹ, שֶׁהִבְחִינוּ בַּקֵּפֶל הַקַּל שֶׁרִשּׁוּמָיו כִּמְעַט נָמוֹגוּ לַחֲלוּטִין.

וּמְסַפְּרִים, שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ שִׁנָּה גַּם הַקּוֹנֶה-הַתּוֹבֵעַ אֶת דְּרָכָיו מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. הוּא נֶהֱפַךְ לִיהוּדִי יְרֵא-שָׁמַיִם אֲמִתִּי שֶׁזְּהִירוּתוֹ מִכָּל צֵל וְאָבָק שֶׁל שֶׁקֶר הָיְתָה שֵׁם-דָּבָר וּמוֹפֵת לַכֹּל.