שבועות
חג השבועות, המכונה במקרא יום הביכורים, הוא חג מקראי, החג השני מבין שלוש הרגלים. הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות ואין לו תאריך קבוע בתורה. בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיון, והוא כולל יום אחד בארץ ישראל ושני ימים בחוץ לארץ. בימי בית המקדש הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן […]
ל״ג בעומר
בעיצומם של ימי ספירת העומר בהם נוהגים מנהגי אבלות שונים, מופיע ל"ג בעומר – יום שמח וחגיגי. את ל"ג בעומר (החל כל שנה בתאריך י"ח באייר) מציינים בין היתר בהדלקת מדורות, במשחקי חץ וקשת ובעליה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי שבמירון. בערים רבות בארץ ובעולם עורכים 'תהלוכות אחדות', אירועים בהם ילדים מכל החוגים צועדים […]
פסח
פסח (או בשמו המקראי: חג המצות או חג האביב וחג החירות) הוא חג יהודי שמופיע במקרא, הראשון מבין שלושת הרגלים, הנחוג שבעה ימים – מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והאחרון מוגדרים כיום טוב בהם לפי ההלכה המלאכה אסורה, והימים שביניהם מכונים חול המועד, בהם רוב המלאכות מותרות.פסח מציין את יציאת בני ישראל ממצרים […]
פורים
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר, ובירושלים וביתר הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון בט"ו באדר (שושן פורים). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן בהסכמת המלך אחשוורוש, והחג הוא יום הודאה לאלוהים על הצלה זו. על […]
ט״ו בשבט
מקורו של ט"ו בשבט הנו במשנה, במסכת ראש השנה: "באחד בשבט ראש השנה לאילן דברי בית שמאי. בית הלל אומרים בחמישה עשר בו ".במקומות רבים משווה התורה את האדם לעץ: עץ זקוק לארבעת היסודות: אדמה, מים, אוויר ואש (שמש), כדי להתקיים. בני אדם בדומה, זקוקים לאותם ארבעה יסודות."כי האדם עץ השדה"ט"ו בשבט הוא ראש השנה […]
יום הכיפורים
יום הכיפורים הוא יום שמחה, שנתנו בו לוחות האחרונות תענית ל ב.. כשם שמתן הלוחות הללו היה בצנעא, כך גם (מתן) [זמן] שמחתם בצנעא הוא. זוהי שמחה באתכסיא, בתוך אימת הדין.יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של […]
עשרה בטבת
עשרה בטבת הוא אחד מארבעת ימי צום יהודיים לזכר חורבן ירושלים. יום זה הוא התאריך שבו בשנת 588 לפנה"ס, החל המצור של נבוכדנצאר מלך בבל על ירושלים. המצור הסתיים כעבור שנה וחצי בחורבן ממלכת יהודה, חורבן העיר ירושלים וחורבן בית המקדש הראשון. תחילת המצור מהווה את תחילת השתלשלות המאורעות שהובילו לחורבן בית המקדש ולכן כחלק […]
חג חנוכה
למה גומרים את ההלל בכל שמונת ימי החנוכה ובימי הסוכות ואילו בפסח, רק שני ימים ולא בראשי חדשים? והטעם שגומרים את ההלל כל שמונת ימי חנוכה ותשעת ימי חג הסוכות ולא בחג המצות, אלא שני ימים ראשונים ולא בראשי חדשים – לפי שכל שמונת ימי חנוכה יש בכל אחד מהם דבר חדש, שהוא נר אחד […]
שמחת תורה
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו" (לג – א) הפרשה הקודמת מסתיימת במילים: "ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל" – ודבר זה הלא נגרם בעטיים של ישראל, כפי שאמר משה: "ויתעבר ה' בי למענכם" (דברים ג-כו), ואם כן הרי לא היו ראויים לכך שיברכם – […]
חג סוכות
פקודת היום – לשמוח מהי הסוכה ביסודה? – סוכת זיכרון לחיינו במדבר, וכפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כ"ג, ל"ט). למטרה זו נבחר חודש תשרי. שכן הוא חל בעונת האסיף. "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך. ושמחת בחגך… והיית אך שמח" (דברים […]
