פרשת נשא
"נשא את ראש בני גרשון גם הם" (ד, כ"ב) מה טיבו של הביטוי "גם הם" כאן? וכי למה זה יעלה על הדעת שלא לשאת אותם? וכן, למה להלן, אצל בני מררי, לא נאמרה כלל לשון נשיאת ראש, כי אם רק "בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם" (פסוק כ"ט)? ברם, שלושת בני לוי מרמזים על […]
פרשת פיקודי
"אלה פקודי משכן העדת אשר פקד על פי משה" (לח – כא) רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהם של ישראל. (רש"י) כידוע, שאילו היה משה רבנו נכנס לארץ ישראל, לא היו ישראל חוטאים ולא היה בית המקדש נחרב. אך מכיון שנסתלק משה במדבר, בעטיו של חטא מי מריבה (שאמר לבני ישראל: "שמעו נא המורים"), […]
פרשת ויקהל
"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" עתה לאחר מעשה העגל בתור הקדמה למשכן היה דרוש שיהיו בני ישראל נקהלים ומלוכדים כאיש אחד. מכיוון שהיה אפשר לעשות את המשכן רק על ידי ליכוד כל ישראל. שכן עד למשכן היו הבמות מותרות וכל אחד היה רשאי לעשות לו במה בכל מקום שרצה ולהקריב עליה קרבנות. אבל […]
פרשת כי תישא
"ונתנו איש כופר נפשו לה" רבנו יעקב בן אשר, "בעל הטורים" אומר שאת המילה "ונתנו" אפשר לקרוא ישר והפוך (מימין לשמאל ומשמאל לימין); לומר לך: כל מה שאדם נותן לצדקה, חוזר בסופו של דבר אליו ואינו חסר מאומה בשל קיום מצווה זו. (מתוך פרפראות לתורה) ונתנו איש כפר נפשו וכו' (תשא ל-יב) את המילה ונתנו […]
פרשת תצווה
"ואתה תצוה את בני ישראל" (כז – כ) לפי שאמר מחני נא לכך לא נזכר שמו בפרשה זו. (בעל הטורים) מכאן למדים אנו, כי אסור לו לאדם לקלל את עצמו, שהרי משה רבנו אמר "מחני נא", מתוך שמסר נפשו עבור כלל ישראל, ואף על פי כן זה עשה רושם, שלא יזכר שמו בפרשה זו – […]
פרשת תרומה
'ויקחו לי תרומה" (כה – ב) כיון שאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד אמר הקדוש ברוך הוא למשה: ויקחו לי תרומה. (תנא דבי אליהו) התנאי הראשון להשראת השכינה בעולם שפל זה הוא, ביטול עצמי. אם אדם מבטל את עצמו לחלוטין בפני רצון השם, אז מסוגל הוא לזכות לגלוי שכינה. כפי שאומר הנביא: "השמים כסאי והארץ הדום […]
פרשת משפטים
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (כא – א) מה הראשונים מסיני אף אלה מסיני. (רש"י) כדי שלא יהיו אנשים סבורים, כי מכיון שהמשפטים הם בעלי אופי הגיוני ומחויבים לפי השכל, אינם איפוא מצוות אלוקיות אלא יצירות אנושיות – על כן העידה התורה, שהם "מסיני" כדוגמת מצוות אחרות שהן בבחינת חוקים ויש לקיימן רק מפני רצון […]
פרשת יתרו
"כה תאמר לבית יעקב" בכל מקום כשכתוב בתורה בית יעקב הכוונה לנשים. למה הקב"ה אומר למשה רבנו לפנות לנשים קודם? במדרש רבה מצאתי 3 סיבות. הראשונה: שהן מזדרזות במצוות. מה הכוונה מזדרזות במצוות? אלא הנשים מזדרזות לקבל עליהם עול מלכות שמים. מוסיף מדרש רבה ואומר שהנשים קרובים לקבל באמונה ועושות בלא חקירה. אנו יכולים לראות […]
פרשת בשלח
וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים אף-על-פי ששלח פרעה את בני ישראל למרות רצונו, עקב אותות ומופתים ויד חזקה, בכל זאת "התחפשו בני ישראל" בכלי הזין, כדי להוליך שולל את אומות העולם, שלא יגלו את סוד גבורות ישראל, שהם מנצחים בעזרת ניסים ונפלאות, אלא יהיו סבורים שזוהי מלחמת גבורה רגילה וממילא יבואו להילחם בהם בכח […]
פרשת בא
"ויאמר ה" אל משה: בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו" כמה מגדולי ישראל תמהים על לשון הכתוב שלפנינו: מדוע נאמר כאן "בוא אל פרעה" – ולא "לך אל פרעה"? בעניין זה כותב רבי חנוך צבי מבנדין, חתנו של רבי יהודה ליב מגור (בעל "שפת אמת"), בספרו "יכהן פאר": זוגתי, הרבנית פייגא, אומרת כך: […]
