פרשת קרח
"ויקח קרח" (ט"ז, א) איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת שמאי והלל, ואיזוהי מחלוקת שהיא שלא לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו (אבות פ"ה מ"כ). מה טעם לא נאמר: "זו מחלוקת קרח ומשה", כפי שנאמר: "זו מחלוקת שמאי והלל"? לפי שכוונתו של משה רבנו היתה בודאי לשם-שמים, ורק כוונתם של קרח וכל עדתו […]
פרשת שלח לך
"שלח לך אנשים" (י"ג, א) למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש"י). "שלח לך לדעתך, אני איני מצוה אותך אם תרצה שלח" – לפי דעתך שאפס אתה בעיניך, יכול אתה לשלוח, כי יתכן שיקחו מוסר שלא להוציא דיבה על הארץ; ברם, לפי […]
פרשת בלק
"וירא בלק בן צפור" (כ"ב,ב) למה ניתן לסדרה זו השם "בלק" שהוא שמו של שונא-ישראל מובהק? ברם, באמת כל הגויים שונאים לישראל – "בידוע שעשיו שונא ליעקב" – אלא שהם מסתירים את שנאתם ומחפים עליה במילים ומליצות נאות, כך שאין יודעים להיזהר מפניהם. ואילו בלק היה גוי "הגון" – שגילה את שנאתו לישראל לעיני הכל, […]
פרשת בהעלותך
"בהעלותך את הנרות" (ח, ב) למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת הנשיים, לפי שקרבנות הנשיאים באו כדי לכפר על החטאים שהרגיש כל אחד מהם בשבטו. אהרון הכהן הרגיש בעצמו את חטא עשיית העגל, לפיכך חלשה דעתו שלא הביא גם הוא קרבן, פן יגרום חטא זה לעיכוב בהשראת השכינה. על כן הראה לו השם-יתברך על המנורה, אשר […]
פרשת במדבר
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני" (א, א) בשלשה דברים ניתנה תורה באש במים ובמדבר. הקו האופייני של עם-ישראל הוא זה, שמיום היותו לעם גילה תמיד מסירות-נפש בעד תורתו ואמונתו. בני-ישראל הלכו אל הגרדומים ומוקדות-האש, נתנו צוואריהם לשחיטה, קפצו לתוך הים ומסרו את חייהם – כל אימת שהכריחו אותם רשעי האומות לבגוד בתורתם ובאמונתם. כח […]
פרשת חקת
"זאת חקת התורה" (י"ט, ב) אלמלא מצוות תוכחה היה כל צדיק יושב בשלווה בביתו, עוסק בעבודת-השם, והוא לא היה נענש בעוון הדור. ובני הדור גם הם יכולים היו להצטדק וללמד זכות על עצמם, כי לא היה להם ממי ללמוד את הטוב ואיש לא הזהירם ולא הוכיחם על מעשיהם, כי אז היה עונשם קל בהרבה. עכשיו […]
