פרשת דברים
"אלה הדברים אשר דבר משה… " (א, א) הצדיק רבי יהודה ליב מגור, בעל "שפת אמת", היה אומר: ספר "דברים" הוא בבחינת "תפילין של יד", שכל הפרשיות בהן מרוכזות בבית אחד. לעומת זאת ארבעת הספרים הראשונים בתורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר) הם בבחינת "תפילין של ראש", בהן ערוכות ארבע הפרשיות בארבעה בתים. ונקרא הספר החמישי […]
פרשת ניצבים וילך
פרשת "נצבים" נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה; ואין זה מקרה. בפרשה זו מדובר הרבה על התשובה וגמולה, ככתוב: "ושבת עד ה' אלקיך ושמע בקולו… ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך; ושב וקבצך מכל העמים, אשר הפיצך ה' אלקיך שמה" (ל', ב'-ג'). ואף תחילת הפרשה מרמזת, שאנו עומדים ערב יום הדין: "אתם נצבים היום כולכם […]
פרשת עקב
"והיה עקב תשמעון" (ז, י"ב) משל למה הדבר דומה, לבן שאביו דורש ממנו כי ירצה ללמוד תורה, שאם לא כן ילקהו עד שיאמר רוצה אני, הרי ברור איפוא שמוטב לו לרצות לאלתר כדי לחשוך מעצמו את המלקות. כך אומר גם משה רבנו: "והיה עקב" – הלא בסופו של דבר "תשמעון" – שתהיו מוכרחים לשמוע, כי […]
פרשת וזאת הברכה
וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו" (לג – א) הפרשה הקודמת מסתיימת במילים: "ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל" – ודבר זה הלא נגרם בעטיים של ישראל, כפי שאמר משה: "ויתעבר ה' בי למענכם" (דברים ג-כו), ואם כן הרי לא היו ראויים לכך שיברכם – […]
פרשת שופטים
שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוהיך נתן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק (שופטים טז-יח) מעלת המשפט שלמה המלך ע"ה אמר במשלי: דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי ג). שכל נתיבות התורה היינו יסודותיה ועיקריה שלו. ושלום קיום העולם, וכשם שהשלום קיום העולם, כך המשפט הוא קיום העולם שאלמלא המשפט היו […]
פרשת האזינו
"האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי-פי" (ל"ב, א) הצדיק רבי יעקב יוסף מפולנאה, מתלמידי הבעל-שם-טוב, פירש את פנייתו של משה בפתח שירת "האזינו" בדרך הבאה: "האזינו השמים" – היינו תלמידי-חכמים, השקועים יומם ולילה בענייני שמים; "ותשמע הארץ" – הכוונה להמוני העם, הנתונים בשנות חייהם בעולם הזה בעיקר בעניינים ארציים. וקודמת הפנייה לתלמידי-החכמים לפנייתו לשאר בני […]
פרשת ואתחנן
פרשת "ואתחנן" נקראת כל שנה בשבת שלאחר תשעה באב ("שבת נחמו"). עובדה זו הסביר המגיד רבי ישראל מקוזניץ בספרו "עבודת ישראל": לפי ההלכה, אסור ללמוד תורה בתשעה באב (חוץ ממדרשי "איכה", אגדות החורבן וכיוצא באלה); כי הלימוד גורם שמחה לאדם, ככתוב: "פקודי ה ישרים משמחי-לב" (תהילים י"ט, ט). ואין לשמוח ביום החורבן והאבל הלאומי. משום […]
פרשת ראה
"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (י"א, כ"ו) ראה שלא תנהג בדרכי-בינים ובפשרו, כי אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה, שהם שני ניגודים קיצוניים ביותר. אם לא בדרך הברכה, הרי זו כבר מילא דרך הקללה, דרך-ביניים אין בנמצא כלל. פתח הכתוב בלשון יחיד: "ראה" ועבר מיד ללשון רבים: "לפניכם"? שכן ליתן נותנים להכל במידה שווה, […]
פרשת כי תבוא
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה…אשר ה' אלהיך נתן לך" (כ"ו, ב') מצינו בגמרא, שהנותן מתנה לאדם חשוב הרי זה כאילו מקבל הוא ממנו, שכן הנאה יש לו על אשר קבלו האדם החשוב ממנו את מתנתו (קדושין ז'). לפיכך אמרה תורה על הבאת הבכורים מלשון "ולקחת" – שכן האדם לוקח מהשם-יתברך את ההנאה מכך שזכה להביא […]
פרשת כי תצא
כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו (תצא כא-י) נסמכה פרשה זו לפרשת שופטים, לרמוז שאם נעשה הדין והמשפט כשורה, אז ננצח במלחמה "ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו" (צרור המור). ואמר הכתוב "כי תצא למלחמה על אויביך", ולא "כי תלחם", בכדי לנטוע בתוכנו מידת האמונה שהנצחון במלחמות זה לא ביד […]
